חיפוי משקעים - ממוצא עד הנוכחי

סיפור תקרת המתיחה החל בימי קדם. כבר בימים ההם, ברומא העתיקה וביוון, השתמשו במשי צבוע לקישוט התקרות, שצבעיה הרמיזו והשלמו את פניםו העיקרי של החדר.

בימים ההם, לצבעים לבדים לא הייתה התנגדות מספקת לגורמים חיצוניים, מה שהוביל לדהייה מהירה של הבד והבד הנפול. לפיכך, יש לחזור על התקנת בד ותקרת צביעה לעתים קרובות למדי. במדינות המזרח נעשה שימוש בטכנולוגיה דומה לקישוט התקרה. רק במקום משי נעשה שימוש בבד כותנה, שהוטבע מראש בתמיסה המורכבת ממים וגיר. והתקנת התקרה בוצעה על גבי מסגרת מותקנת מראש. כשהוא מיובש, משטח הבד התגלה כמתח היטב וחלק למדי. ועם הטכנולוגיה הזו, היו חסרונות. שפיכת גיר אירעה בקרוב מאוד, מה שהצריך פירוק הרקמה וניתוחים חוזרים ונשנים.

בחלק ממדינות המזרח וכעת משתמשים בטכנולוגיה זו. ההבדל הוא בשימוש בחומר הצביעה, הגיר מוחלף בצבעים אקריליים. המאה העשרים סימנה על ידי גילוי פולימרים. ומכיוון שההתקדמות חלה על כל תחומי חיי האדם, הטכנולוגיה של תקרות תלויים עברה לשלב חדש. ציפוי גומי, סרט וצבע, פלסטיק הם חומרים פולימריים המבוססים על תרכובות במשקל מולקולרי גבוה. לפיכך, על בסיס פולימרים, נוצר סרט פוליוויניל כלוריד, אשר לאחר מכן החל לשמש לייצור תקרות תקרה מתיחות. מאפיינים תפעוליים וטכנולוגיים גבוהים של סרט פוליוויניל כלוריד מאפשרים ייצור והתקנה של תקרות מתיחה בצבעים ומרקמים שונים, עם חיי שירות ארוכים. הטכנולוגיה, המשמשת כיום לייצור הבד והרכבה על התקרה התלויה, פותחה על ידי מומחים של חברת Barrisol הצרפתית בשנות השישים של המאה העשרים. עכשיו הקישוט של חדרים עם תקרות מתיחה מתבצע לא רק בבית, הם נמצאים בשימוש נרחב במשרדים, מוסדות רפואיים ומסחריים וכו '. הטכנולוגיה להתקנת תקרות תלויות עברה גם היא שינויים. נכון לעכשיו ההתקנה מתבצעת באמצעות פרופילי אלומיניום מיוחדים וחימום באוויר חם.